אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' כהן

פסק דין

הצדדים הסכימו כי אפסוק במחלוקת שביניהם בהתאם לסעיף 79 א וכי אנמק בתמצית את פסיקתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות וטיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהגים המעורבים.

נהג התובעת הודה כי הוא ביצע פניית פרסה ביציאה מהחנייה במהלך אחד רצוף ומכאן אחריותו לתאונה. על נהג התובעת היה להניח קיומם של עוברי דרך במקום דוגמת הנתבעת כפי שקרה בפועל. יש להניח כי אם הוא היה מבצע את פניית הפרסה במספר שלבים והיה עוצר לפני שהוא עבר לנתיב הנגדי הוא יכול היה להבחין בקטנוע ולמנוע את התאונה. יש להניח גם כי במצב כזה הנתבעת הייתה מצליחה על ידי סטייה שמאלה למנוע את התאונה. לעניין אחריותו של נהג התובעת אני מפנה לתקנה 44 (א) לתקנות התעבורה.

מנגד הנתבעת עקפה טור מכוניות בחוסר זהירות ומבלי לוודא כי עקיפה שכזו תיעשה בבטחה וכי לא יהיה במקום רכב דוגמת רכב התובעת. העובדה כי כל הרכבים בטור המכוניות עמדו רק מעצימה את אחריותה ומלמדת על חוסר ערנותה למתרחש. אחריותה של הנתבעת הנה גם בהתאם לגרסתה לפיה היא נסעה בחלק השמאלי של הנתיב הימני בצמוד לטור המכוניות ולא בנתיב המיועד לנסיעה הנגדית. יש לזכור שמדובר בקטנוע אשר עוברי דרך מתקשים לראותו. לעניין אחריותה של הנתבעת אני מפנה לתקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה.

בנסיבות האמורות אני סבור כי ייחוס אחריות בשיעור של 65% לנהג התובעת ושיעור של 35% לנתבעת הנה סבירה וכך אני קובע.

אשר על כן זכאית התובעת לתשלום 35% מהנזקים בהתאם לחוות דעת השמאי ושכר טרחת השמאי צמוד מיום 21.6.2009 ועד התשלום בפועל.

בנוסף זכאית התובעת לתשלום הוצאות משפט – אגרת בית משפט ששולמה בסך של 347 ₪, שכר העד בסך 400 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,000 ₪

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: